אם גם דבר קטן נהיה מסובך

כשהעומס הקוגניטיבי עולה, מערכת העצבים נכנסת לתגובת כיווץ טבעית. פעולות יומיומיות פשוטות – לענות להודעה, להחליט מה להכין לערב, או לפתוח את המקרר – מרגישות פתאום כמו משא כבד.

הנטייה הרגילה היא לנסות לפצות על כך באמצעות תוכנית עבודה נוקשה או דרישה עצמית לעמוד בסטנדרט גבוה.

בגישה הסומטית, אנחנו עוצרות רגע לפני הפעולה. אנחנו לא שואלות "איך אני פותרת את כל השבוע?", אלא:
"מה הצעד הקטן, הרך והבטוח האחד שאפשר לעשות בדקה הקרובה?"

זה יכול להיות לשתות חצי כוס מים חמימים.
זה יכול להיות להניח צלחת אחת על השולחן.
או פשוט להרפות את הכתפיים לעשר שניות של שקט.

כשאין סתירה פנימית, אין סתירה חיצונית. ברגע שמערכת העצבים מקבלת תחושת ביטחון, כושר הפעולה חוזר מעצמו בלי מאמץ מלחמתי.